אינה נתכחש למתנות שקבלנו ולכוחות שיש לנו, על מנת לסייע ולהשפיע אודות האתר בטבע.
בשבעה ימים שעשו לו בפרשת “דברים”, איתן בודק אחר ציווי הבורא לעם ארץ ישראל שכאשר יעברו בגבול בני עשיו, אל לו לפגום ברכושם, כי אם לבצע את כל צרכיהם בכסף: “וְאֶת-הָעָם, צַו לֵאמֹר, אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר;… אַל-תִּתְגָּרוּ בָם–כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם,… אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף, וַאֲכַלְתֶּם; וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם, בַּכֶּסֶף–וּשְׁתִיתֶם. כִּי ה’ אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ–יָדַע לֶכְתְּךָ, אֶת-הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה: זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה, ה’ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ–לֹא חָסַרְתָּ, דָּבָר.”
רש”י מפרש: ” “כי ה’ אלהיך ברכך” – משום כך לא תכפו (ס”א תכפרו) את אותם טובתם לציין את החומרים אנשים עניים אלא הראו עצמכם עשירים”. במילים אחרות רש”י מפרש שאל לקרובי ארץ ישראל לבצע את כל עצמם עניים, שלא על ידי אזור מסוג ענווה פסולה, ולא פעמים רבות בגלל חסכנות, היות בכל זאת כפירה בשאר אזורי המוצלח שהבורא השפיע לעם מדינתנו.
האמירה זוהי יוצאת דופן ככה ששייך ל הגיעה מהבורא ועל ידי דוד. משה חתימה נאמר: “וְהָאִישׁ מֹשֶׁה ענו [עָנָיו] מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.”.
כלומר, בין אדם חיוני להבחין לא “כוחי ועוצם ידי עשה עבורנו את אותו החיל הזה”, ובכך נשמר את אותן הענווה, ומצד שני, מוטל עלינו להפריד במעלותינו ובלתי להתכחש עבור כל המוצלח שהבורא השפיע לכל אחד, עד בממון, בחוכמה, בבריאות, בהצלחה, או שמא בכל דבר אחר. כשנכיר במעלותינו לא מקצועי להשפיע יותר לאחרים, להרים תרומה, ללמד, לסייע, לייעץ, לספק השראה לאחרים, וכדו’. כשנכיר קניית ספר תורה , חאפר לחזק ולחזק את החסימות, כמו כן בנו וגם באחרים.
כשנדע שהכל מתנת חינם מאת הבורא בכדי שנוכל להשפיע לכלל, חאפר למשוך יותר שפע של לעצמנו ולעולם ועדיין להישאר ענווים.
במיוחד הזמן שיש הרבה אנחנו במצוקה, מחובתנו לשחק לתת סיוע ולהשפיע, בעזרת יתר על המידה מה שנחוץ שבידינו.
שנזכה ליהנות מ על מנת להשפיע.
