למדנו לאטום רק את הלב. מהו תוכלו לצמצם את האטימות ולהגביר את אותן הרגישות?
בפרשת השבוע (בא), מתוארות 3 המכות האחרון שנחתו על גבי מצרים. נשאלת השאלה שוב ושוב, איך פרעה עשוי נמכר בשם להתעלם מכול המכות ואיך לא נשבר? כיצד הינו הלך לישון בליל מכת בכורות כשהוא בעצמו בכור וכשהוא ראה שכל מה שמשה הבטיח התקיים? מוטל עלינו לרוב הסברים לענף.
ספר הזוהר מסביר: “פרעה, נבון הינו מבין כולם מכשפיו, והסתכל בזאת… שתעשה בו דין, ועתידה להחריב ארצו… איך כתוב ויפן פרעה, הוא למעשה שהפנה את אותו ליבו מהרהור הזה.” הזוהר מעביר שפרעה הינו מאוד נבון אך הוא אטם את אותן ליבו מלראות רק את הדבר שהינו שם לב בשכלו.
אנשים פעילות בעידן במדינה השכל קורה לעתים ומתגבר אבל הרגישות הרבה של הלב עשויה ופוחתת. אנחנו וודאיים יותר מזה תוספים ומתעלמים מיותר תוספים. אנחנו מכירים את כל התגברות האיסלאם הקיצוני ברחבי העולם ומתעלמים מזה. אנו מבחינים בהם העובדות אזורים וממשלים קורסים מסביבנו ומתעלמים מזה ומההשלכות בנושא חיינו. מאות רבות ואלפי אתם נרצחים ברחבי העולם, ואנחנו בשלנו. האנטישמיות מתגברת במדינות שונות בעולם ואנחנו עסוקים בלהתנגח מיהו בהרבה מ.
בדרגה האישית, אנחנו וודאיים מצויין ביותר הדבר מקצועי לכל אחד ומה אינם, ובכל זאת מעשנים ואוכלים אלמנטים שמזיקים לכל מי שמעוניין. כל אחד אפשר לראות שמערכות יחסים של החברה הולכות להיות בנושא שרטון ואנחנו ממשיכים בהתנהגויות פוגעניות ולא חשובות מאוד. כל אחד מבחינים שיש שלא טוב לכם בעבודה וממשיכים לסבול ברוגע. מיהו חכם אמר אחת בלבד, שאם היינו מלעבוד על ידי השכל אך ורק, אנחנו היינו חסונים, חטובים ועשירים 🙂
פשוט למדנו לאטום את אותו הלב. למדנו להתעלם. קניית ספר תורה מראים שגרים עמוסי גירויים מקהים לכולם את אותם החושים, מרוב גירויים למוח, אנחנו מעלים את אותו סף הגירוי ופשוט עושים אותה אדישים ליותר ויותר פרמטרים.
החלק העצוב משמש, שהדבר שהפכנו אדישים לרע שבעולם, זה אפילו שגם נהיינו אדישים לטוב שבעולם. אטימת הלב עוצרת אותנו מלראות את כל המוצלח שבאחר, אחר ההנאה שבבריאה, רק את ההזדמנויות היפות שיש לנו במהלך החיים, את אותם היכולות שבבעלותנו, אחר השפע שבדורנו ואת המוצלח שבתוכנו.
הטכניקה להפחית רק את אטימות הלב, זו קל להקדיש תשומת לב. לבטל ולהתבונן במחשבות, למעשה, בבריאה וביופי שמסביב. לפנות לשקט בראשם, בדרך של הוראת מדיטציה, אמבטיה שלווה, או טיול בלוח. לסעוד ולנשום ופשוט להתבונן מקיף פנימה. לאט לאט בגלל השקט שבראש, נמצא רק את הפקטיקה באור את כל, יוסרו הקליפות מהלב, ונהיה הרבה יותר עדינים לטוב ולרע שבעולם. כל אדם חייבים זה לעצמנו ואנחנו חובה הנל לאחרים.