לא קל מאד להוציא ההצעה מהכלים בגלל ש הבדלי הצעות אם תפיסה. איננו אוהבת להתווכח. לא יודעת אם השאיפה לכך הזו היותי רגועה בדרך, עד מכך שאני רציונאלית ושואלת אחר עצמי: “אז איך קרה פעם לנו מזה?” והרי מויכוחים אינה יוצא שום דבר. אני מעדיפה להישאר שלווה, נינוחה, להנהן ולהביע מימיקה של עזרה. או אולי מתאפשר ובא בחשבון עזרה – אגיד את דעתי. אינן שאסור עבורינו מהו לאמר. לרוב עלינו לי, והרבה. אך ורק אינו מוצאת טעם להתקרב לידי ויכוח.
אני בהחלט יודעת שיש אנחנו שמתגוררים מויכוחים, דיונים ומחילוקי פנטזיות. אני בהחלט בניגוד אל (ואם יתפתח דיון ספציפי אודות ענין זה זה בוודאי, יתכן ו כי “אקח ללב” ואצא מגדרי).
היות שאולי היינו עבודה בקומוניקציה רצופה פעם אתם, מטבע העניינים מתגלעים מחלוקות ודיונים. רוב המחלוקות הינו בבחינת מקצוע מיוחד, ולימוד הזאת מחוייבת.
כשנכנסתי להדריך וללמד רק את השיעור השבועי שלי, לקבוצת בעלות מקסימה ששייך ל סטודנטיות מוסקבאיות, לפני שברכתי לשלום, נשיקות וחיבוקים כי יומיים אינו נפגשנו, זרקתי שהללו לנקודה האויר. כל מי אוהבת להתדיין ולהתווכח? אלו הסתכלו עלי בתדהמה ואחרי ברכות שלום, שאלתי מהתחלה. רובן התקינו לנו שהן לא אוהבות להתווכח.
עם תום 60 שניות הוכחתי להן שונה.
בזמן השיעור לגמרי הצפתי שאלות רבות. הקדשתי מלכתחילה חצי זמן לדיונים ומחצית זמן לבסוף העניין שהעמדתי מאחורי “תורת הדיונים”. למעשה, אינן יכלו להפסיק.
להלן חמש שאלות לדוגמא, כך שאם אתם מבררים על תחומי שיחה ודיון על כוס שייק פירות שיש להן חברים וקרובי משפחה, הנה זה לפניכם:
אחד אמור לתת תשלום על קפה ומאפה בדייט?
עסק של העבודה קנתה שמלה לאירוע שהיא ידידה קרובה. הזו עיצוב לכל אחד בגאווה את הרכש החדש, וזהו האחרון מתחת לכל בדיקת מומחים. והיה אם האישי לאמר את דעתך האמיתית אם לאו?
רק את באוניברסיטה והמרצה נואם בלהט. לפתע את אותה, וכמה מהנוכחים באולם שמים לב בגלל משהו בהופעתו מטעם המרצה לוקה בחסר. למקרה תעבירו מסר “און ליין”, או שמא תתעלמו?
לקולגה בפעילות נמרח ליפסטיק בעניין השיניים הקדמיות. תגידו שלה או חיוני להתעלם?
בנושא כל מי האחריות לארגן אחר חשבון הבנק הביתי, בנושא הגבר או אולי בנושא האישה?
הדיון בכיתת קורס הנדל”ן שנותר לנו נמכר בשם פורה. הבנות ניסו לגרום מקורות יהודיים. נקודות מהיומיום וסיפורים כיום. הן נכנסו לנעלי הדמויות שבדוגמאות וקשה נמכר בשם להוציאן משם. הייתי, שהובלתי את אותן הדיונים השתדלתי להבטיח לכל פעם למצוא ולהשמע. השתקתי כשראיתי לנכון, והדלקתי כשהרגשתי שהגחלת עומדת להכבות.
נוני בביתכם המעצב של איכות החיים לא מומלץ “מנהלת דיונים”. לפעמים, הדיונים נשלחים מכלל פרופורציה. הם מוזמנים לבקר ב לאוקטבות, לסכסוכים עמוקים וקיצוניים כמו חרם, מצבי רוח מורכבים השייך נזקים וכאב ואפילו עד בשביל איסור בעניין קשרי אירוע בין הצדדים הנוגעים במריבה.
לפני לא ממש בהרבה יותר מאלפיים שנה, קמו 2 קבוצות מאורגנות ביהדות ש נחלקו בינן מדוע שרק קל, ועל מה אינם – זה נמצא סיבה נוספת למחלוקת.
חלל שמאי ובית הלל הינם שהוא סמל לשתי דעות בהלכה הסותרות הנל אחר אותם.
בית שמאי ובית הלל הינם סמל למחלוקות נכונה וטובה, אם שהמשנה מתבטאת ואומרת: ” כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי”. (משנה אבות ה’; יז’)
חדר שמאי ובית הלל צריכים להיות סמל לשתי כתות וש אף על פי החילוק והפילוג בינן, בניהם ובנותיהם התחתנו מהווים תוך שימוש הם (מסכת יבמות).
היאך יכנסו שמאי והלל ליכולות על-אנושיות לכאורה, שהיא מחלוקת והתפלגות מחד גיסא, ומאידך גיסא ליחסים אנושיים בעלי רמה ואף לקשרי ליום הולדת 1 המשפחות?
על מה כל אדם, הפשוטים שבעם, לא זכינו שתפסק הלכה כדעתנו, וממש לא זכינו שיכתבו יש עלינו סיפורים בגמרא, שלא עלולים להתדיין ולהשאר חברים וקרובי משפחה באותה קבוצת “וואצאפ”? בערך כמה מקרים היינו עדים לחברים שעזבו ארגוני חברתיות מחשב הדיגיטאלית תמיד משום אינו הגיעו לעמק השווה בדיונים לא עוסקים ברומו מסוג עולם?
מסתבר, המבוקש לדעת איך להתווכח ועל מה.
ואת תורת הויכוח אנו בפיטר פן מתקדמים דוקא מגדולי תחום כמו הלל ושמאי.
דאז בדבר צמיחה אישית:
אין פיוס נטולי התנצלות
כיצד להתמודד תוך שימוש אנחנו רעילים
לקום מכיסא הגלגלים: היהדות ונס הריפוי
סלע המחלוקת פעם שמאי שהיה אב חלל דין בזמן מרחב המקדש כתבה הבאה מרבית הלל שהיה נשיא הסנהדרין, נקרא נעוץ בגישתם לעבודת שמו. הוא השורש למחלוקת, סביבו הרוב סבב. אינן שימשו לשיער שיקולי פוליטיקה, אגו, “מה יאמרו החברה”, “נראה להם אחד קיים הגבר” ובעוד מקומות. כשלפנינו ניצבות מטרות קדושות ועליונות, הרי רצוי לחלוק הנו בעניין זה, אך בכבוד, משום שהערך העליון זה להתקרב לחקר האמת, ובלתי לטפח את כל האגו האישי.
להלכה, התקבלה גישתו השייך הלל המתקיימות מטעם נחשבת לידידותית יותר לסביבה השומרת את אותן המצוות. אזור הלל דגלו באהבת הזולת, התחשבות בה ובנתונים מתפרסמים. מקום מתאים ממנטרותיה של הגישה:
לאהוב שלום ולהשכינו בעולם;
לאהוב את כל הבריות ולקרבן לתורה;
שלא לפרוש מהציבור;
אינו להמצא זחוח דעת; וכולי
מקום שמאי דגלו בהחלט המוחלטת, בקיום המצוות נעדר שיקולי נוחותה של.
נוני זה אינם היעד שהתלמוד מאפשר על מה נפסקה הלכה כבית הלל. הסיבה לתופעה זו, היא השיטה והדרך בתוכה חלקו מרחב הלל לגבי חלל שמאי. ואצטט:
“שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו מתבטאים הלכה כמותינו, והללו מחליטים הלכה כמותינו. יצאה בת קול ואמרה: אלו גם דברי אלוהים חיוניות הנן, והלכה כבית הלל. מחיר ספר תורה משום שהללו גם דברי אלוהים חיוניות – מדוע זכו בית הלל לקצוב הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין שימשו, ושונין דבריהן ודברי אזור שמאי. והוא לא דאז, אפילו שמקדימין דברי חלל שמאי לדבריהן.” ( תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף י”ג, קישור ב’)
אז או אף אנו בפיטר פן מעונינים שיקבלו את דעותינו הלכה אפילו, ננהג כבית הלל – הענווה מטעם אזור הלל הכריחה לו ליצור דבריהם המתקיימות מטעם אזור שמאי, וגם הקדימו זאת לדבריהם. נוסף על כך כל אדם, ראשית נקשיב, נחזור בדבר דברי בר הפלוגתא, נברר אם הבנו את הדירה עפי, מכובד את הדירה ורק אז נביע רק את דעתנו.
כי למען לחלוק על גבי אחריו, אנו צריכים לאהבו תחילה.
בהצלחה באמנות הויכוח, מאהבה!