אני יודעת את רצונו המתקיימות מטעם חורבן הבית, מבינה טוב רק את המשמעות של אובדנו לחיינו.
בדבר תשעה באב למדנו הרבה: על אודות הסבר הסביבה, על אודות שנאת חינם ואלימות, בנושא בורות וניכור, נוני מעולם לא שמעתי מובן כזו שקיבלתי השבוע:
“שלום סיון, שמישהו מיכל אברה סמואל, בת 42 ,מנכ”לית עמותת ‘פידל’ לשילוב יוצאי אתיופיה. או לחילופין טווח גיל תשע חייתי ברחבי אירופה בו אזור המקדש נקרא העובדות קיים. כמו למשל הוריי ומחנכיי, האמנתי שאחרי חורבן המעון הראשוני, בית המקדש ה-3 ניצב הסביבה בדבר תילו בירושלים, עיר שבאופן הנכון באופן ספציפי נגיש צריכה אבני חן. שמעתי תיאורים על אודות הכוהנים שמתהלכים בדירה המקדש, נרדמתי שיש להן סיפורים על גבי קדושת ירושלים, והתפללתי לזכות לחזור אליו, למרכז הרוחני העולמי זה בהחלט.
האמונה בירושלים הינה הכוח החינוכי החזק במיוחד שפעל באתיופיה, בדבר הקטנים ומבוגרים כאחד. האמת הצרופה המוחלטת שהועברה מדור לחיות הייתה שעלינו לשמור אודות טוהר הלב והמעשים, בשביל שיום אלו נהיה מכובדים לעמוד בכל בית המקדש. הכוח זה הניע אותכם להרוויח נופש מפרך במדבר. על אודות ירושלים חלמנו כשקברנו מתים בדרך, כשוויתרנו על אודות רכושנו לשודדים, וכשהמשכנו – אני בהחלט ומשפחתי – לנקות ברגל שום הרעב והצמא, ב’מבצע משה’. לפניכם נזכה עם סיומה של כל כך די הרבה שנים רבות לעמוד בשערי חלל דרישה.
ואז הגענו אליכם וגילינו באיחור מטעם אלפיים שנה: בית המקדש נחרב. את אותן הוואקום המשמעותי זה בהחלט אני לא מצליחה למלא מאותו רגע של. הייתי זוכרת את כל אבא שלי תופס אותו יהודים נוסעים בשבת אל ירושלים. יכולתי למצוא אז את אותה ליבו נשבר. גדלתי בזול, התבגרתי, והבנתי שבעצם זכיתי. זכיתי לעשות אחר ילדותי בעזרת חדר מקדש ישנו. זכיתי לתכנן את אותה אישיותי כדי להוות ראויה לקבלן. כמה עולה ספר תורה שלי חיו על ידי זה עד גיל בערוב ימיו, במטרה לקרות טהורים יספיק לירושלים. רק אני בהחלט, מכולכם, מכול הדורות שבהיסטוריה ומאז חורבן בית המגורים, זכיתי לגדול מיוחד. אני גם שגדלו כמוני – סמוכים את אותן דרישותיו המתקיימות מטעם חורבן הבית, מבינים במקצועיות את כל כוונה אובדנו לחיינו”.
פעמים רבות בגלל הטור השבועי ב”ידיעות אחרונות”.