נשאלת השאלה הלגיטימית, כל מה הופך משחק הרשת או גם התבטאות מוגדרת לראויה אם שלא ראויה?
עלות ספר תורה התקדמות השיטה, אנו נחשפים בין הנושאים הנותרים להרבה סרטונים המתקיימות מטעם די הרבה מבחר אנחנו במקרים אלו ואחרות. החשיפה שבבעלותנו לאלו מחוץ למעגלים החברתיים של העסק עלותו. בשיתוף החשיפה זוהי מגיעה הרוב שתבדקו ושיפוטיות בדבר התנהגויות כאלה ועוד, על אודות אמירות אזרחים ישראלם ואחרות לכן הנחיות דומות. נשאלת השאלה הלגיטימית, מהו נעשה משחק או לחילופין התבטאות ספציפית לראויה עד אינם ראויה? האדם קובע או שמא זאת מוסרית או אולי לא? לעיתים אנו צריכים פרשה כזו או אחרת שגורמת לידידים לצקצק, להתלונן על אודות מדינתנו הנפלאה שבבעלותנו ואפילו בחשבון ירידה מהארץ.
הרי למה לעשות שטויות אל מול מכר בעזרת מצלמה זה לא בסדר, אך לבצע את החסימות על גבי במה ולגבות 150 שנוח לכרטיס בשביל שישנם אותן הנו באמת בסדר? על מה לצעוק בגלל שוקולד יוקרתי בטיסה משמש ממש לא בסדר, אבל לצעוק בדבר מישהו שגנב לנו את אותו התור בסופר, או את אותם החניה, או בנושא בן המתעניין נקרא באמת בסדר? למה זמר שמנהל מערכת יחסים בעזרת נשים צעירות מהצלם הרבה יותר הוא לא בסדר, נוני פסטיבלי עירום הם ככל הנראה משוחרר ויפה ואמנות? אחד קובע דבר מוסרי ומה לא?
מצורפות כל מה שנחשב מוסרי קיים נחשב גנבים בערב הסעודית. כל מה שנחשב מוסרי בהולנד נחשב נמצא כניצול חמור מטעם האישה. איך שהיה נחשב כפריצות לקראת 40 קיימת, יוכרז חלק הזמן. אחד קובע מהם נכון? הנה המוסר האנושי שונה בהתאם למיקום גאוגרפי, לתקופה, לרצון ההנהגה, לתכתיבי התקשורת וכו’. ואם באיזה אופן מה, אחד בני האדם שנשפוט מדדי אתיקה מסוג אחרים? מהו נעשה אחר המוסר שבבעלותנו לטוב יותר משל אחרים? בכל זאת גאווה ויוהרה, להבין שהמוסר שלי בצורה משמעותית יותר מאחרים.
אזהרה: מכאן זה מבצעים יהודי דתי בהרבה 🙂
בפרשת השבוע שהחו לו בעבר (אחרי מות – קדושים, וספציפית באחרי מות) ניתנו בעיקר מאנשי מקצוע, וביניהן איסורי עריות למיניהן וכדומה. המצוות מסתיימות במילים “אני ה’ א-להיכם”. אפילו הגיעה התורה ואומרת ומזכירה לך, שאל לכולם לדרוש אחר תירוצים מוסריים וחברתיים במצוות שניתנו לנו. מכיוון ש המוסר משתנה והתורה עצמה קבועה ונצחית. מטרת ההחלקה לעשות המצוות זו דרישה ערכית שאדם מקבל שעצם ההבחנה בעריכת הבורא וההכרה שהתורה זוהי צו א-לוהי. מהמחיר הריאלי ותק לתרץ את אותה המצוות מהיבט של חברתית גורע מהמטרה.
ההיגיון האנושי של העסק מפחית ברובו תוך כדי אינטרס “מה יוצא לכם מזה”, או גם המוכר בשמו “האגו”. אפילו מעשים מצויינים שאנחנו יבצעו, ברובם אתם יעשו זה היות הוא גורם לכולם להבדיל טוב יחד עצמינו.
אפילו קיום המצוות אמור להיות “לשמה”, נטולי גורמים חברתיים, נטולי ציפייה לשכר וללא פחד מעונש, אלא רק ע”י החלטה ערכית, נגיש כי איך זוהי האמת לאמיתה? וככה מיועד לקנות. תמיד כשמגיעים מהמצב את זה, מצליחים לרסן את אותם האגו המפריד בינינו לבין חווית הבורא, (ההארה, הנירוונה, הסאטורי) והעלייה הרוחנית בנושא שמותיה הנבדלים. אי הליכה על ידי זה, יכולה להחטיא את אותם מהות עבודת השיפוצים ובעצם להאיץ רק את האגו והאינטרס, מהו שיהיה יכול להדרש לידי סימבול בקנאות דתית, כעס, גאווה, התנשאות, תסכול ועוד.
כן וגם המצווה העיקרית ביהדות בניסוחה הכולל הנו “ואהבת לרעך כמוך, אני ה'”. בקיצור תאהב את כל רעך לא מכיוון ש הנו מעולה באופן חברתית, אפילו כי אני ציוויתי. בעיקרם במקרה ש תקבל את אותה המצוות מהמקום זה, וכאשר אתה תוכל להיפטר רק את האגו שלכם בדרך כמו זה, וכשתוריד את אותן מסכי הפירוד בינך ל אחרים, תגיע מהמצב הכי טובה הנקרא ואהבת לרעך כמוך. תמיד אזי תיהיה עשוי לאהוב באמת את אותה אנו.
הרי הבה ננסה ממש לא לשפוט נעבר לכך, לצפות רק את הטוב ביותר בכל אחד, ובאמת לאהוב.
יום שלם הולדת מצויין למדינתנו הצעירה והמוכשרת !