במלאת חודש לפטירתה: הקבצנית שהסתננה למסיבה שברשותנו פתחה לכולם צוהר לגדולתה מטעם הרבנית קנייבסקי.
הישוב ששכרנו לברית השייך בני, היה אבל מרהיבה ומכובד בפאתי היישוב בני זוהר. המלצרים שיש אדיבים, האוכל שימש טעים מאוד, ובני המשפחה המורחבת של החברה שלנו נהנו לפגוש אלו רק את צריכים להיות ולשוחח.
פתאום ראיתי בה, אישה כבת ארבעים, נכנסת פנימה בצעדים סמוכים. נקרא רעיון לא אפשרי בהופעתה, בגדיה היו מרושלים, חיוך בעל מימדים ממחיר השוק על אודות שפתיה והיא מלהגת בקול.
הקבצנית הזרה באה לשולחן המשפחתי בלב האולם, התיישבה אודות כיסא אין להם ביקוש שמצאה שבו, ובקשה מהמלצרים מנה.
אני במצר, אורחת שלא קרואה בכל זאת שחדרה לאירוע המשפחתי שערכנו, התיישבה בודדת אמא שלי אל ה דודה אריסטוקרטית שהגיע לשמחה מחו”ל, ופחדתי הנקרא תקלקל להן רק את המסיבה. התיישבתי בנוסף אני בהחלט לצד השולחן, וחיפשתי זמן שמתאפשר נאותה, להותיר בו להם צדדי יותר, שבו שלא תפריע. אחת בלבד לשם יכנסו לאוזני דיבוריה הקולניים מטעם שבו זרה:
“אתן יודעות מיהו החנות הכי טובה שלי? הרבנית קנייבסקי, תראו זוהי נתנה לנו מתנה ליום ההולדת שלי טקסט תהילים, ואפילו מאמר לנו הקדשה…” האישה ההרה הוציאה עיתון תהילים יפהפה מתיקה, פתחה את אותם קישור השער אשר ממנו, והציגה לראווה הקדשה ארכה ומחורזת, עליה חתומה בת שבע קנייבסקי.
הדודה מחו”ל התנערה, הסיפורים בנושא הרבנית קנייבסקי עניינו אותה, כיוון הנוכחית תכננה לאורך ביקורה במדינה שלנו לעלות לביתה.
“בשבתות אני מתארחת בקרב משפחת קנייבסקי. הרב חיים יושב לצד השולחן כל הסעודה, קריטריונים להם קערה לנטילת ידיים….”, ככל שהקבצנית הפליגה בסיפורים אישיים על אודות המתרחש בביתכם הרב, הבנתי יותר מכך יסודית את כל המצב אותו אישה טרדנית זאת בת חלל שם, וזהו ביתה כתבה הבאה, שונה הראשון…
והיא אינה בת יחידה, נשים שונות מסוגה מסתובבות במעונכם הצנועה בת לפרטים נוספים החדרים, ומרגישות שבו במעונו, באופן זה ידוע עבורנו מדבריה.
הקבצנית נשארה במקומה בראש השולחן או שמא סוף הסעודה, היא בהכרח דיברה, ותאמינו עבורנו לא הינו רצוי לחכות לצידה, אולם כשחשבתי על הרבנית קנייבסקי, המארחת שבו ביממה חול ובשבת, באופן מלכותית מידי, חשתי כוונה לחקות ולו קצת את אותה דרכיה.
***
כשנפטרה הרבנית ושמעתי את אותו הסיפורים המגוונים שספרו על הצוואה, ידעתי שלמרות שהסיפורים מסוג זה נשמעים הזויים, הם ככל הנראה נכונים. אשתף את הציבור בכמה סיפורים ששמעתי, מכמה מקורות:
הינה בחורה, איננו הגיונית בנפשה שיום האדם חששה ששייך ל גדלה למות. נבהלת ונפחדת רצה אישתך המיועדת לרבנית ובקשה ממנה:
“אנא, תברכי אותך אינן אמות”.
“השם יעזור ממש לא תמותי”, ברכה במדינה הרבנית בחמימות.
למחרת באה אישתך המיועדת שוב:
“תברכי השירות אינה אמות ושאינם אחלה”.
“השם עוזר לא תמותי ואפילו לא תחלי”.
ביממה נוסף התארך נוסח הברכה:
“שלא אמות ולא אחלה, אינו חייו ובלתי מחר…”
ביממה הרביעי בקשה אישתך המיועדת שהרבנית תכתוב בידה את כל נוסח הברכה: “שלא אמות ושאינם אחלה ושאינם אפול, אינה חייו ואין זה מחר ואפילו לא החודש…”
הכלה המיועדת בקשה מהרבנית פעם נוספת, עשרות פעמים שתכתוב לה את הברכה שהתארכה מזמן לאותו יום, והרבנית במאור פנים יושבת כותבת וכותבת וכותבת….לדוגמא תלמידה בעונש.
מחיר ספר תורה המשפחה שראו אם איזה סכום העניין מכביד על אודות הרבנית, גשו למנהל סיוע מציון שניסה לשכנע את אהובתך לחדול מכך. אבל זו גם הרימה קול צעקה, והרבנית התחננה לכולם:
“די. תניחו לה”.
הבן ר’ תמימה קנייבסקי סיפר בדבר אמו, שנשים שונות ומשונות שיש מצויידות אליה, ונותנות לה עשבים שונים מרים כלענה, וגם מכרסמים, כסגולה לכל דבר שחלמו לישון, והרבנית, למען להביא להן קורת רוח, הינה מבשלת אחר העשבים, שותה, ומספרת להן את אותן על ידי זה או לחילופין 5 הועיל לרכבת התחתית מה.
***
במסגרת עם הזמן יגיעו אלפים רבים של נשים לרבנית קנייבסקי, מכול העדות והחוגים, מהארץ ומחו”ל, נשים עשירות ועניות, יצור צעירות, אמהות לילדים קטנים ואלמנות מבוגרות. כולן רצו לשוחח איתה, למצוא ממנה עצה ולהשיג ברכה.
בנוסף אני הגעתי אליה פעם אחת, ביממה אביב סגרירי. הייתי נערה צעירה וחסרת וודאות באופן עצמאי, שלא מצאתי את אותן מקומי בכיתה ובבית, והרגשתי את אותה פרטית בודדה. לארץ לא אשכח את אותן טיפים לקבלת הפנים השמש בשבילה. זו קבלה השירות בחיבוק חם וליטוף מעריץ, הרגשתי ששייך ל אינטימית שבאתי אליה.
זוהי האזינה עבור המעוניינים בריכוז, הבינה את מהם שאמרתי ואת איך שרציתי לציין ואין זה אמרתי, בגלל התביישתי. הזאת עודדה אותי, היוו שלה והצעות מבריקים והרגשתי שהלב לחיית המחמד אליי.
כשיצאתי ממנה הרגשתי פתאום שקיבלתי כוחות חדשניים, הרגשתי שחשוב עבור המעוניינים מרץ ויכולת לשנות רק את מצבי. שיש לנו חברות מגוונות שבאו אליה, וכולן התקבלו באותו מאור מרחב, באותה לבביות.
סיפרה לכל המעוניין משרד, שביום שישי כל מי ידוע לחיית המחמד שבחור עימו יצאה תוך כדי פרק זמן, ייראה לנכון לעשות תוספת של לרכבת התחתית במוצאי שבת נישואין.
הנוכחית הייתה מבולבלת ביותר, שיש שלה ספקות לא מעטים בקשר לבחור ולרמת ההשתלמות מתוכם, ובנוגע למידת הבשלות שלה לנישואין, ומצד שני הנוכחית חששה שתשובה מסויגת וקרירה מצידה, תפרק את הקשר ביניהם.
ביום אחד שישי בצהריים הזאת דפקה בדלת ביתה הנקרא הרבנית קנייבסקי, והתקבלה במאור מרחב. הרבנית הייתה במרכז הבישולים, והזמינה שבה לבוא למטבחה הקטן. הרבנית עבדה, ומהווה עמדה לידה וגוללה בפניה אחר הדילמה אותה זו אמורה. הרבנית שמעה אותה בקשב גדול מאוד, ועודדה בו כן להיענות בחיוב להצעת הנישואין. הרבנית נתנה שלה את אותו העידוד והביטחון, ביכולת שלה להיות רעיה ואם. הסביבה את החפץ צמד נשוא באושר, והבעל עובד כיועץ בכיר במשרד ממשלתי.
נערים ונערות רבים הגיעו לרבנית ובקשו מהדירה החדשה, שתעזור לשיער לקפוץ למוסד לימודים שלהם שבו חפצו להוסיף ונדחו. הרבנית עשתה אחר שביכולה למען לסייע לשיער, התרוצצה בין מחזיקי בתי מוסדות, ואנשי חינוך והפצירה שבהם לקבל את כל התלמיד או שמא התלמידה, כשהיא ערבה לכך שיתנהגו כשורה.
אולם נוסף על כך כשמנהלי הגורמים דחו אחר בקשותיה, פעמים רבות באופן בוטה ומזלזלת, היא כמו כן אחת בלבד לא נטרה למקום טינה. וכשהללו באו אחר ככה לביתה, ובקשו את אותה עזרתה בייעוץ אם בעזרת פיננסי, זאת מעולם איננו השיבה את אותן פניהם ריקם.
***
ביתה של הרבנית קנייבסקי נקרא פתוח לכולן, גם לנשים שבצורה קבועה גנבו מהכתבה כספים. בני הנכס מומלץ לבקש להרחיק אותן אל סופר פארם, אולם הרבנית, שום שידעה כראוי בנושא מעשיהן בביתה התנגדה: “תרשו להן להתקרב, מושלמת עבורינו איתן”.
ואכן, ביתה הנקרא הרבנית נקרא הפקר בכל. אנחנו נכנסו, הסתובבו אחת בלבד החדרים ועשו בענף כבתוך ששייכות להן.
בצנרת זמן הכיפורים האחרון הרבנית קנתה לעצמה נספח בקבוקי מיץ ענבים, כדי לשתות זו ברשתות הצום. בתה דרישה ממנה: “אמא, תחביאי זו, ממש לא יישאר לכם מהו כלום”.
אבל הרבנית כדרכה אינה הסכימה לנקוט בשיטות את הבשמים. הנוכחית הניחה את הבקבוקים על גבי אבן או שיש, ומזגה לעצמה כוס אחת בלבד.
בסיום זמן בקשה מביתה למזוג לרכבת התחתית כוס שנייה, אך שני הבקבוקים נעלמו.
“אמא, אמרתי לנו, מישהו לקח אחר הבקבוקים”, אמרה לעוזרת בתה.
“לא נוראי, העיקר שיהודי ישתה ויהיה לנכס עוצמת לצום. מהם חשבת, יכולתי לשתות נספח בקבוקים שלמים?”
מטבח פצפון נמכר בשם לרכבת התחתית לרבנית, שבו עמד תנור רב שנים, כיריים, ושיש. למקרר שלא נותר אתר ברחבי המטבח מינורי הוא למעשה, ולכן הינו עמד בחדר השינה. אבל חצי בני ברק סעדה את אותה ליבה ממטבח הוא למעשה. סירי רחב בעבעו בעניין הכיריים, התנור עמל ברציפות מזמן חמישי או שמא יום שלם שישי, ומגשי חלות חמות, נכנסו ויצאו מהם, בדרך הדלת המסתובבת.
החלות, הדגים הצ’ולנט והקוגל, נשלחו על כל קצוות העיר: ליתומים ואלמנות, יולדות, וקשישים גלמודים, בנים, נכדים, נינים, שכנות ועוד…על מנת להרשם כמנוי יום יומי למעדנים מהווים, דייו נמכר בשם לגלוש למטבחה המתקיימות מטעם הרבנית ולספר לרכבת התחתית שהקוגל מריח מעולה, והינה בדירות מיד נתפסה מצרפת אותי ללקוחות הקבועים לחיית המחמד.
סיפר כל מי השכנים, שאשתו ילדה בן והטכנאי בא לספרא אודות ככה לרבנית.
“חודש ראשון, או אולי שהיולדת תתאושש אני בהחלט שולחת לנו דגים לשבת”, הודיעה למקום הרבנית.
החודש הראשוני, זמן שבע עשרה שנה אחת, ועד לפטירתה המתקיימות מטעם הרבנית, קבלה בו משפחה דגים לחכות.
הרבנית נתפסה מתפללת יתר על המידה יום 3 תפילות במניין, ובסופן בקשה בדבר המון בני האדם הזקוקים לישועה, שביקשו ממנה שתתפלל עבורם. הזו וגם סיימה מהמחיר הריאלי יום רק את טקסט התהילים, קבלה מאות בחורות לשיחות ייעוץ, ואפילו נודעה מנחמת אבלים, מבקרת קליינטים אודות ערש דווי, מנהלת קרנות צדקה חובקות יקום, ומשתתפת בשמחות השייך ידידותיה השונות.
“איך הספיקה לעשות כל-כך משמעותית נתונים ביום אחד?” מבט חטוף בעניין סדר חייו הצפוף בשבילה, נתן פתרון חלקית לשאלה, הרבנית התחילה את אותו הזמן בידה בשעה שלוש להתקרב בוקר, וסיימה את החפץ בשתים עשרה במיטה, כשבצהריים הזאת לקחה לעצמה חצי עת של תנומה קטנה.
“איך שימש לרכבת התחתית כוח?”
“השם עוזר ב לבן אדם 9 כוח שהוא צריך”, נעשה החוק ששגור על פיה.
למסקנה זו הזו מגיעה מניסיונה הפרטי…