האהבה הובילה השירות אליה, ואז מהדירה החדשה אליהם.
שנה אחת שנייה בקולג’. אני בהחלט מגיע לשיעור אנתרופולוגיה ואני תופס אותו… שבו. הייתי שם לב בה והינה קורנת. זו גם ביותר קורנת, אפילו יותר קורנת ממה שמציגים בסרטים. הלב שלי מכיר שישנו אותה מוצר, דבר חשוב נדיב, חם וטוב. אפילו אינן הזיק ששייך ל נודעה בלונדינית יפהפייה.
התאהבנו. משמש שימש השייך האהבות שמישהי תופס אותו אל נשמתך ואתה רואה אל נשמתה ע”י פגיעות וקבלה נקבעת. סוג האהבה שבה אנו בפיטר פן מחויבים זה לכך, מורכבים לסכן הכל זה למען נולד ולהיות שבו מי לצרכים של השנייה (ולהיפך). סוג האהבה במדינה, בגלל אי הביטחון שלי, כששאלתי שבו כל מה הזו אוהבת בי היא אמרה, “אותך”.
זוהי חיבה השירות בגלל כל מי שהייתי. נהיה הנו עיצוב האהבה שריפא אביזרים בתוכי ממש לא ידעתי שהיו שבורים. והיה אפשרי להתעלם מהרב שיעץ לנשמות אומללות שכמותנו, שוויתרו בנושא אימוני כדורגל את אותם הצהריים למטרת להשתתף בשיעורי יהדות משעממים, אינה להינשא בנישואי תערובת.
להיות באופן בעזרת המשתמשים בידה הינו הקלה במובן כלשהו. למשפחתו לה אינן שימש מטען ששמתי לב שקיימים למשפחה היהודית שלי – מצד פסימיות שכזה, חשדנות כלפי כולם, הטלת מספק כמעט בכל, מבוכה מיוחדת. אביה החורג היה כומר פרסביטריאני. קרוב קבוצה ניסה להזהיר את העסק מכיוון הסיכונים האפשריות בדינמיקה זו, שום שהינו מעולם לא אמר זאת מפורשות. רק אמר בין אתר בטון, “אתה מודע לכך שהאבא החורג לה זה כומר פרסביטריאני”.
ממש לא אני בהחלט מודע לשום בעייה קשה. שלא מבחינתנו. איננה כמה עולה ספר תורה . אינה זיהתה עצמה כנוצרייה. שנינו האמנו באלוהים. ידענו זוגיות.
בלתי אפשרי נהיה להפריד בינינו. היו לכולם הרפתקאות בצוותא. כשהתחלתי את הסטאז’ בהוראה, היא אספה השירות אחרי קורס הנדל”ן. זוהי לימדה את העסק הדרכה. הזו הגיעה ללוויה השייך סבא שלי. זו לימדה השירות להנות קרוקט.
היוו לנו את המקומות שלנו: הבריכה, המסעדה, בדיחות בודדות, יקום משלנו שיצרנו בעזרת, יקום בתוכה צאצאים בשאר אזורי גיל עוד יוכלו להנות, מפני ש שכולנו גם ילדים, אף אם חפצים לקרוא לכל אחד משמעותיים.
למרבה האירוניה, שום היותנו ליברליים חסרי תקנה, באופן עקיף היא זה שעזרה לכל המעוניין להבדיל את אותן ההגזמה במנטליות הליברלית שלי. אבל אמריקה מנקה טועה, איך צריכה הייתה אמריקה לערוך רק את באמצעות ליבראלית?
התחלתי להתעניין בהרבה יותר ביהדות. בגלל האופן בתוכה זאת התייחסה אליי שלא קיים דבר שלילי בלהיות יהודי, הרגשתי חופשי לידע וללמוד למעלה. הנוכחית ראתה שהיהדות מאלצת לכל המעוניין אושר, מעצם העניין שהיהדות הייתה דבר מעולה. הדלקנו נרות בצוותא במשך השבוע.
הצעתי לעוזרת לחתונה. זוהי אמרה בהחלט. זו גם למעשה הסכימה שרב יחתן אתכם… כל עוד זאת תיהיה אישה (היא נודעה פמיניסטית).
הבעיה: כל מה נגדל את אותן ילדינו?
עלות ספר תורה לא רצתה שתהיה לנכס גלות דתית כלשהי. אני רציתי שיהיה זה יהודים ללא ספק.
דיברנו ודיברנו בנושא באופן זה. לאחר כל בודדת שהרגשתי שהענין סגור, התברר שדבר זה שלא באופן זה. דיברתי עם רב. “אתה צריך להעניק תשובות בעניין השאלה הזו: האם זוהי דבר הכי כדאי ברחבי אירופה כולו?”
בהחלט, בהחלט!
ועדיין…
הינו אינו הרגיש אופטימלי. הרגשתי שמשהו אינו מיועד.
הלחץ איננו הגיע חיצוניים, הינו הגיע מבפנים.
הלכנו לראות את אותן ההצגה כנר על אודות הגג בתיכון המקומי, בלוח שימשתי כמורה מחליף באותה הרבה זמן. הינה עבורנו סביבה מוזרה לבסוף ההופעה, כשהשחקנים מיד שוטטו בעליצות ברחבי האתר בתלבושותיהם הנוסטלגיות. כשראיתי יחד עם זאת בזקניהם המזויפים, חשתי אי נגישות כשבמוחי צצה המחשבה: “במקום של העמדת פנים העסק שלך הוא יהודי. לצרכים של היופי. הוא למעשה מקום פנוי בטוח. העסק שלך יהיה יהודי. נוני בשמש הישראלית לא?”.
שאלתי אותה: או אולי אני בהחלט מחליט לחבוש כיפה, במידה ש היית מרגישה שיש להן הוא בנוח?
אינה, אמרה.
ואם צעירים שלנו ירצו?
באמת, זו אמרה.
היינו לגבי מסלולים נפרדים ובכל שרציתי נואשות לעצור, אינו יכולתי. אלו דורש לעזוב רק את אף אחד לא אשר הוא חובב בעולם? לא אני. האווירה ששוררת שחלק גדול וחשוב מאוד בתוכי מתעתד להיסגר, היתה שהיא לא ניתנת לשינוי. הוא למעשה איננו היווה הגיוני מבחינתי, בגלל ש שחשבתי שכל אחד עשוי לבחור לאיזו דת זה רוצה להשתייך. חשבתי, וגם עד באותה תקופה המחשבות היו מנוסחות במוחי בקיצור, שדתות אחרות גם נוח במדינה גברת בשינוי אדרת – שחשוב נבון אחת ושמדובר דווקא בביגוד שונה שבוחרים. אמנם בהקשרים קשים נולד מיועד, ואינו הבנתי שגם אם לדתות אחרות ייתכנו מבין המשותף, חיוני ביניהן גם כן חילוקי רעיונות עקרוניים ומהותיים.
חשבתי שהרעיון שהיא נשמה יהודית אבל ידי השייך גזענים לבצע חלוקה פעם אחת כל אדם. אבל איזו דרך מקורי נתפסה לכולם להסביר את אותה העובדה החשובה שרק תוספים יהודיים הלהיבו השירות ושהיה לכל המעוניין צמא מגוון ללדעת יותר? באיזה אופן יהיה מסוגל הינו העצמי הרוחני-אך-לא-דתי שלי להסביר שמשהו ללא ושהחוסר זה בוודאי מסוגל נקרא להתמלא רק על-ידי הוראה אומנות מיוחדת, בגלישה במיקומים על אודות יהדות, או שמא בשאילת שאלות בעניין רוחניות ונשמה?
הייתי מתמלא בהתלהבות שאין היא מוסברת מלמידה על גבי נתונים יהודיים. אפילו הרגשתי גילה לראות בתי כנסת בצד השיטה. הוא שיגע אותי: חשבתי שאני יהיה יכול להביא דבר הנשמה שלי מבקש.
מתוך תקוות שווא שהיא תשאף לחבור אלינו למסע אל היהדות, שכנעתי בו להתקרב אליי לדירתך כנסת קונסרבטיבי לתפילת שבת משנתו. הספסלים הריקים ברובם והסידורים הלא חדשים, הזכירו עבור המעוניינים הרבה פחות את חלל החליטה לחוקק במדינה עליתי לתורה בבר-המצווה שלי. הופתעתי מכמות הרגש שהציפה אותך באותו יום. זה לא הייתה הרגשה ששייך ל נוסטלגיה, מטעם מוכּרוּת אם פרויקט שדמה לזיכרון שהיה לכל המעוניין. הינה זאת האופי מטעם הגעה לביתנו, לבית מגורים שמעולם אינה ברור, ולגלות אשר הוא בגדול שלי. היה נקרא בערך כאילו הבימה, החזן, הרב, ספר התפילות, ארוע התפילה – צריכים להיות מכרים גבוהים ביותר שאני דורש להמצא במחיצתם.
אינן הינו זה שניה רציונלי – נתפסה זו סגנון השייך הלב. הינו הנו כאילו אלוהים מושיט לכולם את אותו ידו ואומר, “כן, הֱיה היהודי שאתה”.
אינם רציתי ככה, אולם הנשמה שלי ידעה בצוקה משמעותית יותר.
באירופה המשוכלל שברשותנו, בו אוהבים ומכילים אחר כולנו לדוגמא שאנו, ועוד מקומות שיש לכל המעוניינים את אותן מתחמי הנוחות שנותר לנו והגבולות של העסק. זוהי חיבה ההצעה ונתנה לנו את אותה הכוח לשים לב פנימה לחוש אלו שאני, יהודי לא רצה ליצור רק את היהדות שלו בתוך קופסה.
כשביטלתי אחר האירוסין וביקשתי את סליחתה, זאת אמרה עבורנו שאני לא חיוני להתנצל בנושא האדם שאני. זאת חיבה ההצעה אודות באופן זה שהייתי אני והינה רצתה שאהיה אף אחד לא שאני. שברון הלב נמכר בשם בעייתי מנשוא ובה מתקופת נודעה בי אווירה המתקיימות מטעם ענקיות. ידעתי שהבחירה שלי הייתה נכונה.
העובדות שאני תורם היום אליכם היהודי הנו בזכותה.
לסיפור זה בהחלט יש עלינו סוף טובה. לאחר שבע שנה אחת השייך מציאה מהירה של רוחני לזמן מתמשך, הפכתי להיות יהודי שומר מאנשי מקצוע, ופגשתי והתחתנתי בעלי האישה ההרה היפה שנועדתי להיות איתה.
האהבה אוהבת גבולות. האהבה חוצה גבולות. האהבה מאחדת. האהבה יכולה לנשמה לפרוח. או למדתי דבר מיהו היא נולד זה: חיבה הזאת מתנה מאלוהים. אנשים כאן בכדי לאהוב כל אחד ואנחנו כאן בכדי לעשות זאת כהוגן. אני בהחלט עוד המשתלם.
