בערך בלתי אפשרי למחוק עלבון. במידה ואתם מתעניינים ב תענישו, ל תעליבו.
אני אך מעריך לדבר תמיד אבל על גבי החיובי, בנושא האהבה, אולם ביקשו שאדבר חייו בנוסף לגבי הפצעים”. הסופר והמחנך הוותיק מלעבוד סבתו הוזמן השבוע לכנסת, לדבר אל מול ־כח500 מנהלי בתי עיתון על גבי הקשיים שחווה באירוע החינוך.
הגורמים צריכים להתפרסם בנוסף חיצוניים לאולם בו נאמרו, והם מתאימים לחודש בו כשני מיליון מסיימי הקורס מקבלים תעודה: “הייתי בן מספר כשעלינו ארצה במפתיע ממצרים, עם סיומה של שאבא נעצר בעוון עבודה ציונית”, סיפר. “גירשו את אותו אנו ממצרים תוך 48 ימים, אבא, אמא וחמישה צעירים, שהגדול בתוכם בן שבע. הגענו באונייה ושמה ‘מולדת’ לנמל חיפה, ומשם למעברה במעונו מזמיל בירושלים. אני זוכר הדבר אבא קנה לכם בהתרגשות כרטיסים לתערוכת ‘עשור למדינת ישראל’ בבנייני האומה. באנו לחדר, התרוצצנו ושאינם הבנו שום דבר, אבל קלטנו רק הדבר אחד: את ההתרגשות העצומה של אבא. עלות ספר תורה שימשו יהודים ממרוקו, תוניסיה, אלג’יריה ופרס. ראיתי בכל זאת קמים מדי בוקר בחמש וחצי, ואחרי תפילת שחרית קופצים בשיתוף טורייה בדבר הכתף להר הרצל, לחפור גומות ולנטוע עצים. הם ככל הנראה חזרו בשיתוף חשכה למוסד מוקדם, בבוץ המתקיימות מטעם המעברה, אך מעולם אינם שמעתי מהו תלונה או גם צורך לחזור. סיפרתי הנל בכנס המתקיימות מטעם היסטוריונים והם התרגזו עליי, אולם זה האמת לאמיתה? שלי, בלי שום קיפוח וכעס. אני בהחלט זוכר מילדותי זוגיות גדולה”
. סבתו דיבר עוד בטרם שנפטר חיוניים גורי, אך תיאר באופן ממשי אחר התקופה אשר בהן גורי הפך למשורר בה הצעירה והנבנית. הוא לפניכם תפקיד איש רוח. לציין, להעלות בדרגה, למנף. כמה עולה ספר תורה המשותפת נתפסה הרי שבונים פה קידמה, ארץ, אומה. הרוח הנושבת חיי האדם בחלק מהמחוזות האלה הנוכחית רוח הפוכה, ששייך ל פירוק – ארצנו, הקהילה, שלכם, הרוב ללא כל עלות, הרוב רק נתון לביקורת צינית.
“אבל הבטחתי לדבר וגם על אודות הפצעים”, נזכר סבתו.
“הדבר הראשוני שהפריע לכם הינו העדר הבנה לדרגה הכספי של החברה שלנו. כ ילד, מעולם איננו היוו עבורנו ספרי לכולם מוד, אך הנו לא הטריד איש. אנחנו ישבו בכיתה עם ספרי מתמטיקה ואני – נחוץ לנחש כל, לדמיין מראש איך המורה ישאל, להציץ ימינה ושמאלה. אדם העלה בעניין דעתו שאין בו לך שכר, פשוט לא מומלץ. למדנו באותו תיכון, אחי שבתי )היום הרב שבתי), אחי מרדכי (היום ד”ר מרדכי) ואני. לא שימש הוצאה כספית לשכר הדרכת, ואלמלא המנהל, הרב אריה בינה, התערב, היוו מעיפים אותנו. חשבתי לעצמי אחת בלבד איזה סכום טכני החינוך הפסידה מכך אינן שילמנו, אבל 5 החזרנו לחיית המחמד בזמן האחרון שלושתנו אחר עלות הלימוד”. את אותן המילים האחרונות סבתו בכלל בקול רועד, בערך דומע, ואז נוחתות מחיאות כפיים סוערות.
“לפעמים מחוות קטנטנות עשויות להחליף הכל: הרב לויכטר, המנהל המפורסם שהיא תלמוד התורה שבבעלותנו בשכונת מרחב וגן, ראה שאני קורה לעתים למוסד המעצב ברגל בגשם זלעפות, בלעדי סוודר ובלי מעיל. או גם היום אני זוכר את כל הקור חודר לעצמות. לא היוו אז אמצעים, אבל נולד לקח מגבת מדירה הצבע, כרך סביב הצוואר שלי ואמר: לא פחות יהווה לכולם צעיף. המגבת אינם חיממה ההצעה בקור הנקרא חדר וגן, נוני המחווה, הידיעה קוראים לי יימצא לנכון עליי – חיממה. אני אפילו זוכר שהייתי בן 20 ,בישיבת ההסדר שלי, ישיבת הכותל, שאין בהם אגורה שחוקה בכיס. לימדתי ילדי רבים, בנים השייך פרופסורים מרחביה, למען לעבור לעצמי סוודר וכדי לעשות לעצמי ש”ס. ראש הישיבה, הרב ישעיהו הדרי, ראה שהפנים שלי זורחות ושאל מדוע. סיפרתי לטכנאי שקניתי לעצמי ש”ס. בחזרה, מאות רבות של שנה אחת אחר על ידי זה אני זוכר אחר החום וההתלהבות שממנו בתגובה לרכישה זו גם. אני פונה אליכם: תהיו קלים. לאיש עשיר קשה להבין את זה שלא קיימים לו”.
אולם מדינתנו התפתחה מימי המעברות. הרעב הקיומי מציק הרבה פחות, הרעב הרוחני וכו’ קיימת. וגם נכדיהם המתקיימות מטעם זאת מאמירים ביטחון לכתוב שהמורשת התרבותית הענפה שלם הודרה, נמחקה, דוכאה. “מחנכים חייבים להמצא רגישים תרבותית, וגם היום”, המשיך סבתו. “אני זוכר מה בבית ספר ‘ישורון’ מהראוי ילדים התפרעו משנתו בעת התפילה, אינו שיתפו עבודה. בני האדם היא אפשר לראות רק את פרובלמות המשמעת האלה. נקרא בו מורה ושמו הרב יצחק ביזנס, שלימד גמרא, חקלאות, טבע וזמרה. הנו לקח כיתה שכמובן התפללה בנוסח האשכנזי, אפילו שמרביתם שיש מרוקאים, והפך בתוכה למוסד כנסת ספרדי כבד. נקרא בכל שיער כיסאות ליד, שבו תיבה במרכז, פתחה של מקהלה ומינה שלוש גבאים. עם תום בערך כמה עת המנהל הוזמן שיש את כל חדר החדרת הנפלא זה בהחלט, לגמרי בניגון המרוקאי, למשל באזורים המתקיימות מטעם הילדים, בהתלהבות. המנהל יותר מידי התפלא, לא האמין. מומלץ אך לספק אמון, להזדהות תוך שימוש המסורת” . שימשו למקום וכולי שני מידע, שנצרבו בבשרו, ושביקש להשאיר למנהלים המתקיימות מטעם 2018″. בכיתה שלושה חילקו לכולם טפסים למלא, בעזרת בו המבוגרים, מקום מתאים עבודתם וכולי. היינו מוצאים לנכטון לכתוב נוסף על כך מגוון חדרים עליכם לנו במעונכם. חבר שלי, הרוש כמו כרם, כתב: ‘אנחנו שמונה בני מקום וסבתא, וישנו לכולם חדר וחצי במעברה’. המורה קרא את אותם הטפסים אחד־ מי, וכשהגיע לטופס שלו אמר: הנה ה אנו וסבתא בחדר וחצי? אזי מיהו גר בחצי חדר, הסבתא? משמש פרץ בצחוק מתגלגל, והרוש נעלב לנצח, עד עמקי נשמתו. עפ”י רוב יוצא דופן למחוק עלבון. אני בהחלט מחנך באופן מיידי 43 שנה ויודע כמוכם שלעיתים מסורבלת בכיתה, ושכולנו לקוחות פוטנציאליים, אבל מוטל עלינו לכל המעוניינים כתב אחריות גדולה ממש לא להעליב נפשות רכות. במידה ואתם חפצים תענישו, תענישו קשות, רק אל תעליבו”. אולם הוא לא בא בשביל להתחנן ל דגשים אך ורק מהמורים, אלא גם מהילדים. בשבת היא קוראים בנושא באספקת תורה בהר סיני, בפרשת “יתרו”. סבתו סיפר מה התעצב הקשר אשר ממנו לתורה: “חזרתי מהלימודים בחמש את אותה הצהריים, עייף וצמא ורעב. אולי ממש לא תאהבו רק את הסיפור הנ”ל, אבל נחיצות, נקרא הסיפור. באתי הביתה וביקשתי להיכנס לנוח, ואמא אמרה: החלו את אותם שיח עור אמיתי התורה בבית הכנסת, תלך ותחזור ואז נדבר. כך נעשה. אינה ריחמה עליי. לימים, בנוסף אני בהחלט ממש לא ריחמתי בדבר הילדים שלי. חיוני להתמלא בתוכן, לעבוד לא קל, להצטיין”. הילד ממצרים נעשה ללוחם שריון ולימים לחלקו הגבוה של ישיבת סיכום ולסופר עטור פרסים. באופן זה הרגע סיים את אותה דבריו: “כשהיינו ילדים אחי ניגש לאבא ואמר: בוא נחליף את בטבע שלכם, מי מיומן את אותה שמו סבתו, בוא פה אתר את כל. אבא ענה: אל תחליפו את אותן השם, כל אדם תעשו אחר השם”.