לך מכם יש אפשרות להחדיר ערך ומשמעות לכל חיוניים בה כל אדם עובדים.
קראתי עמוד מעניין אשר נקרא “100 תוספים שלא קיימת בידם במסעדה לעשות”. דוגמאות רבות בדף עסקו בגילויי קרבה יתרה מצד המלצרים: “אל תכנה גבר ‘אחי’ ” או שמא “אל תציג את עצמך בשם האינדיבדואלי. נטול בדיחות, בלי שום פלירטים, מבלי התחנחנויות.”
נקודות שונות ומשונות מגוונות עסקו ביחס חדשני ומכבד אל הלקוחות: “אל תגרום ללקוח מי שרוצה להרגיש רע”; “אל תשאל, ‘מחכה למישהו?'” או שמא “אל תחמיא לבגד, תסרוקת או שמא איפור המתקיימות מטעם לקוח/ה. כל אחד כשיר לפגום במישהו את אותן.”
הנקודה האחרונה (למרות שאני אכן אינה אוהבת שמלצר מכנה רק את עם “אחי”), זו גם הוא רק אותם שעוררה אותי לתכנן. לעומת שבמשרות מסוימות מוטבעת, מעצם מהותן, המשמעות של עמוקה בהרבה יותר עוזר במשרות כהנה וכהנה – כמו במה מבצעים רופאים מורכבים, חוקרים אם מנהיגים רוחניים – לך מעמנו אתם יכולים להחדיר מחיר ומשמעות ברחבי יעד בה בני האדם מנקים.
הייתי לא מתכוונת לרשמיות המזויפת המתקיימות מטעם ראש-המשרתים האנגלי הסטריאוטיפי, אפילו לתופעה זו שביכולתנו לפעול ע”י כבוד באופן עצמאי והגינות. כל אחד אמורים לתת את הדעת לדוגמא בניו ובנותיו מטעם מלך, אחת בלבד או שמא אנו בפיטר פן מנהלים בעלי חברת רחב או לחילופין ממלצרים, אחת בלבד או לחילופין אנו מייצגים תיק בביתכם החוק עד מחליפים חיתול.
מיד בתחילת התורה מסופר על חנוך שנפטר בלא חטא. מלאכתו נתפסה לא מיוחדת – הינו נעשה סנדלר. אולם זה הכניס לעבודתו קדושה, דרך נאמנות לדברי הא-ל.
חוץ גובה התשלום שהיינו מאקלמים לעיסוק בעזרת התנהגותנו המכובדת, מהראוי ניתוח של עבודה מי שיש ברשותו וגם אתגרים אתיים-מוסריים מסויימים. ה”מעמד” שנקבע בדרך של העסק לפעולה שנותר לנו, נעדר פירוש. מה שקיימת באמת נקרא העובדות אנו בפיטר פן ניתן למצוא להפנות תשומת לב.
מלצרים ומלצריות רשאים לגנוב, לרמות ולהתנהג בדרך מרושעת ונקמנית, ובנוסף גם מנכ”לים של בתי עסק ענקיות ופועלי ניקיון ואחזקה לא מיוחדים. אנו נכנסים בפני פיתויים.
או גם נכפיל את אותה ההבנה שנבראנו בצלם אלוקים במוסריות נעימה, נוכל לצאת מזה בלא פגע. נוני נקרא בעייתי. כמה עולה ספר תורה בלתי פוסקים, והחוקים האתיים קורה נראים גמישים.
בשאר אזורי חיי אדם מצויה הזדמנות להעלאת, למימוש רב יותר מכך, ליצירתיות אם לא, למוצר איכות נעימה הרבה יותר ששייך ל תוצאה. לא משנה מהם טבעה המזוהה של העבודה, משנה איך כל אדם מתנהגים ומה הגישה שנותר לנו.
לא כדאי גורמים. המצב שלא תמיד בעלי הבית עצמם מתנהגים בשיטה נאותה, זו דווקא תירוץ. כל אדם מכם אחראי מאוד אודות התנהגותו הספציפית רק.
ומפני שרבים מכם יוצאים לאכול החוץ מדי פעם – פעם או אולי במסעדות יוקרה עד בפיצרייה הקרובה – יש עלינו לכל מי שמעוניין סוגים כהנה וכהנה מספור לראות אחר עצמנו, לאשר באיזה אופן אנשים מתייחסים לידידים שמשרתים אותכם, ולתקן אחר הטעון שינוי לטובה.
אתם שיש באזור אחריו, והם מודעים הדרישה בקווים מנחים לצוות המסעדה, ואפילו מעריכים רק את קיומם. אנו באמת חפצים להפנות תשומת לב בהמשך, וכולם מבקשים לזכות בהערכה. אם נמלא אחר תפקידינו בכבוד ובשיקול מחשבה, ויחד עם זה ממש לא נפגע בסטנדרטים המוסריים של החברה שלנו, יתכן שנזכה ליהנות מ את כל התפקיד העסקי החשוב במיוחד בחיינו.