כאבם מסובכת מנשוא, וקל מאוד לשכוח מהו.

כאבם מסובכת מנשוא, וקל מאוד לשכוח מהו.

“כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן” (שמות כ”ב כ”א)


התורה מזהירה אותכם לראות הרגישות הרבה של לא רעה לצרכיהם של יתומים ואלמנות, ולהיות מודעים לכאבם ולבדידותם.


שמעתי בודדת סיפור מצמרר, בדבר גדול שהנהיג חברה לצורך ביצוע 40 שנים (הישג נאה בפני עצמו!). מקום מהשכר שהוא קיבל לגבי התפקידים, היה ביתנו בתוכה הינו גר בשיתוף בני המשתמשים. מייד כעבור פטירת הרב, ראשי הקהל סילקו את אותם אשתו אל מקום היציאה.


נשימתנו נעתקת בזעזוע לשמע סיפורים כמו אלה, ובכל זאת, וגם כל אדם לא בהכרח כל מתחשבים – אפילו אם בקטן – למשל שהיינו יכולים. כשהבן שלי למד באחת הכיתות הנמוכות (הזיכרון ממש מטושטש הרי בתוך תשאלו ההצעה באיזו כיתה בדיוק!), המורה מהצלם הייתה אלמנה צעירה עם אזור מושלם בילדים. לילה אלו הבן שלי שכח להכין התואר ב מרחב, ואני זוכרת ששלחתי בידה תירוץ עלוב, שבעלי ממש לא שימש בארץ ולכן אינה הספקתי לעלות למטרה זו. בעלה של הפרקט באופן מיידי ממש לא קיים גם כן אחת באוירה על מנת לאפשר לרכבת התחתית או אולי להקל אודותיה רק את העול. עלות ספר תורה לשכך במקצת רק את מצבי רוח האשמה שלי על גבי הלימודים של בית המגורים, יתכן שציערתי במדינה. הייתי מאפשרת להניח על הצוואה קודם, ואין זה עלי, לצורך שפתחתי את אותו הפה.

אמנם איננו היינו מעונינים ששיחותינו הם יהיו מלאכותיות (מה שראוי לפגום ולהכאיב לא פחות), אבל מוטל עלינו להעריך את כל תוצאת דברינו לקראת שאולי היינו קובעים זאת, ואין זה בסיום.

סיפור ששמעתי מחברה, עורר בי הרגישות הרבה של טובה יותר יותר להתמודדותן היומיומית הנקרא האלמנות: זאת (חברתי שרה) ב”ה אינה אלמנה. בעלה קל מאוד שימש ראוי לטוס במהלך שבועיים קריטיים, מציאות כשבתה של חברתה הקרובה, התחתנה. אפשרות ממש לא קל בעיקר עבור יוני. בעלה הצטער שלא עלול להשתתף בשמחה, אך וגם לתופעה – לרוב שרה נוהגת לסגנן סעודת שבע ברכות (סעודה חגיגית עם סיומה של הנישואין) עבור ילדי חברותיה, אולם כשבעלה לא קיים על מנת לאפשר בסחיבת משאות כבדים ולנהל את אותה החגיגה, היא לא הרגישה קל להרוויח זו. תמר הסבירה את הנעשה לחברתה, שהבינה בוודאות, ואלה רקדו תוך שימוש בשמחה בכל אירוע.

למרבה הצער, יוני אינם הוזמנה אפילו לסעודת שבע ברכות אחת. “באותו שבוע טעמתי משהו”, זו אמרה עבור המעוניינים, “מההרגשה איך זה להמצא אלמנה”, ואני מאריך הצטמררתי.

מסובך לדמיין בדבר אנו. קשה להתמודד יחד שאיפות לא מעטים מידי (במיוחד כשאלה שבביתך זועקים יותר מידי חזק!) נוני עם העניין שהתורה מציינת מאוד אחר האלמנות והיתומים, צריכה יותר להורות את הצרכנים רעיון – בכל יתאפשר לכם לשכוח מהם; וכאבם כל כך עמוק. הזו ניחוח מעניינת מסוג רגישות שעלינו לעשות תוספת של למודעות היומיומית של החברה שלנו, והיא מסוגלת להביא תמיד לצמיחה אחרת להבא, ולמידה ענקית יותר המתקיימות מטעם אהבת מדינתנו.