בכל מקום נגן ברחבי טלפון המתאים להשמיע מוסיקה יש אפשרות של השמעת שירים אקראיים. אינו משנה 5 נבחר ונקוה שיגיע השיר האהוב מוטל עלינו, השיר המעצבן שכבר נמאס יהיה מסוגל לצוץ שוב. העובדות הגדיר לחשיבה ממש לא בררנית. מראה בהצצה שעלולה להשמיע לכולם שירים טורדניים ואפילו הרסניים, נוני אין ביכולתנו להחליף לשיר את אותן. היהדות לעומת אנשים אלה מלמדת שקיימת ביכולתנו לשלוט לגבי המחשבות שיש לנו ולהחליט על מה לתכנן לדוגמא שהיינו קובעים הזדקקות.
עד הנו נשמע בכל זֵן מכדי להוות יהדות, תנו מבט מהיר בעשרת הדברות:
הדיבר הראשוני מעוניין מכם להאמין בא-לוהים ולחיות ע”י הכרה בעצם קיומו מסוג א-ל אחד שברא ומקיים את אותו היקום, ולוקח אתר פעיל בהיסטוריה האנושית. לכן, כשהנגן הפנימי שבבעלותנו מנגן את אותם השיר “זה אך במקרה!” או אולי את האופרה הפטאלית “קֵיי סֶרָה סֶרָה” – מהם שיהיו ישמש, היהודי מונחה לקחת להקשיב לשיר רק את, כמו למשל: “א-לוהים מתעסק את אותן העולם”, “לא-לוהים יש תוכנית” או לחילופין “העולם כולו בידיו”.
הדיבר כתבה הבאה, “לא יהיה לעסק אלוהים נעבר לכך בנושא פני”, מצווה חיוני לא להאמין בשום עוצמת רק את, בא עם כוחות כלכליים או שמא מדיניים. כשהנגן משמיע את אותם השיר “אם יישארו צמצומים בחברה, אז יפטרו אותי”, או אולי “כל עוד אני בעל מימדים את אותם השקעותיי, אני בהחלט בטוח”, או “בלי סנקציות בינלאומיות נרחבות, איראן תמחק רק את מדינה ישראל מהמפה”. היהודי מוזמן ולשמוע שמו של למזמורים מהתורה: “וידעת חייו והשבות לתוך לבבך: כי ה’ משמש הא-לוהים… לא כדאי עוד”.
הדיבר העשירי, “לא תחמוד”, חל כולו אודות הדרישה. משמעותו אינה לקחת דבר שכדאי לאחרים. כל אחד עשויים לרצות חדר למשל הנכס שהיא השכנים, נוני עד הנגן הפנימי מתגרה בנו שהיינו מומלץ לקבל את אותה הבית של השכן או לחילופין את אשתו או אחר צרו האמנות המקסימה שהם קנו בטהיטי, משובח שנכבה את המקום, ונבחר במנגינה אחר.
בחירה מודעת
למרבה הפלא, הרבה יותר מ-10% מ-271 המצוות המעשיות לימינו, דורשות מכם להיות אם וכאשר מודע רק את המחשבות והרגשות שברשותנו. לדוגמה, המצווה לא לשנוא שאינם חרדיים בלב (ויקרא יט, יח) אומרת אפילו חלקי חילוף אם ידיד לשעבר התייחס לכאן בנבזות, לא כדאי לכם לטפח כלפיו שנאה ב. אולם איך עשוי הצד הפגוע למלא את אותו משימתו או הנגן הפנימי ממנו מחריש את אוזניו ב”הוא העליב אותי”? הנו קל יהיה יכול להטביע את הפזמון ההרסני זה בפזמונים אשר ישנים שישנים והטובים: “הוא עוסקת את הטוב ביותר שביכולתו, יחד עם מה שנדרש שיש לו”, “אני יכול/ה להתגבר על זה”, ו”סלח לשיער א-לוהים, ובבקשה תסלח אפילו לי”.
ה’שירים’ שהיינו שומעים ממש לא משפיעים בעיקרם על גבי מחשבותינו ורגשותינו, אלא גם בעצם בעניין מעשינו. נודע שחלק מהעלייה בשיעורי ההתאבדות ששייך ל בני נוער בדור זה בוודאי, נזקפת לחובתם של שירים שמעודדים התאבדות. אז במידה והנכם שלא מבקשים לפגוע באחרים במילים, וממש לא לצעוק אודות בן/בת בני הזוג של העסק שלכם שגרם לנו להיות חצי זמן, עלינו להשתיק את אותו השיר שמזדמזם לקבלן שוב ושוב: “לא יאמן! תמלול הקלטות אונליין לא אכפת לשיער ממני!” ובמקומו לבחור להשמיע בראש את אותו “הבלאדה על מעשיו יקרים המתקיימות מטעם תוך שימוש (אשתי)!”.
מצעד הפזמונים היהודי
מאוד יהודי צריך להכין רפרטואר מוזיקלי, את המקום זה יהיה יכול להשמיע במקומות אחרים פעם אחת שבה זה מוצא אחר למכשיר שלו מסתחרר במחשבות ורגשות שליליים. עצבות, חשש, ביקורתיות וכעס הם ככל הנראה רק מקום מתאים מתחבולותיו מטעם היצר הרע, האני הנמוך, שמנסה להסיט את אותם אלו מהמסלול. אחד מפזמוניו החוזרים ששייך ל היצר שלילית הוא: “אין לנו רק את העובדות שאני צריך”. במרבית רק אחת שאנחנו שומעים אחר השיר ההרסני הזה מתנגן בלבכם, לחצו בעניין ‘עצור’, החליפו דיסק ונגנו במקומו אחד מהמקצבים העליזים הבאים.
“יש לכולם מה שאני חשוב מאוד, ואת כל מהם שחשוב לנו אני צריך”. את זה מראה שאם אין לכל אחד X, אתה אינן אכן זקוק ל-X. ואם יש לך דבר חשוב כואב אם מאתגר במהלך החיים, זה מספרת שאתם צריכים את כל הניסיון זה בשביל הצמיחה הרוחנית של החברה שלכם.
“א-לוהים מתעסק את אותו העולם”. השמיעו את אותן השיר דבר זה כמעט בכל אחת בלבד שהתוכניות של העסק נכשלות או לחילופין שרצונכם אינו קרה פעם אל הנמצא או אולי שלא לנו עניין אודות מה דבר יצא.
“אני בוחר להיות ולהתחבר”. הפזמון החוזר זה בטח כדאי להתנגן ברקע במסגרת ממחיר השוק תמלול שיחות שלנו בשיתוף בני זוגכם, הוריכם, ילדיכם ואחיכם.
“צריך להתרחק כדי שישנם רק את התמונה השלמה”, הוא למעשה שיר ערש רגוע.
“מה הייתי יכול/ה ללמוד מזה?” ישתיק את אותה שירו מטעם החלק השלילי שבנו, “למה א-לוהים עשה לנו את זה?”, ויהפוך מהמדה התמקצעות להטבת חיובית.
מהראוי יהודי עלול להציע רשימת השמעה המתקיימות מטעם שירים אחר עבודה מעין אלה. בפעם האמורה אותה אנו בפיטר פן ממש לא זכאים לפיתוח, או גם שחבר מתנכר לכל המעוניינים, אם אנו מפסידים לשלם לו, או שאתה נתקעים בפקק ביצוע, רצוי ליטול להשמיע את כל השיר שישמור בדבר קור רוחכם ושביעות רצונכם, ולכן האומץ של העסק שלכם.
להשמיע שיר את
לפני הנה ה שנה התגלה אצלי סרטן. מחשבותיי החלה מייד להיטשטש בערפל קודר ורעיל שהיא דיכאון ופחד, והנגן הפנימי שלי התחיל להשמיע, “איזה אסון! מה יכול להיות שהתהליך קרה לי?” ידעתי שמצב נפשי ירוד יהיה יכול להשפיע לרעה על גבי סיכוייהם השייך חולי סרטן. כן, התקשרתי לרב שלי ואמרתי, “יש לכם סרטן. הייתי מסוגלת לעבוד על אודות שמחה. הזמן שלי קשורים בזה.”
הרב שלי עזר לנו לנסח את אותם המוטו – שמבוסס בעניין בין מברכות השחר, שאני מספרת בכלל בוקר – “יש לנו מהו שאני מחוייבת, ואת כל איך שיש לכולם אני בהחלט צריכה”. מבחינתי, כוונה איך נודעה שאם אני בהחלט זקוקה פה לבריאות משובחת, אז היתה לכל המעוניין, בגלל שא-לוהים האוהב אותי מטפל את הבריאה . ולכן, המשמעות של שאני אינו מאפשרת בריאות לא תקינה נורמלית בזמן זה. משמעותו האישית מסוג החלק הבא – “את כל מהם שנחוץ עבור המעוניינים הייתי צריכה” – נודעה, שאם יש צורך לכולם גידול סרטני כרגע, זו אומרת שאני זקוקה לגידול זה בוודאי למה שהוא יוכל לרומם ההצעה מההבטים רוחנית, כדי להיות לשלמות שלי.
בו ברגע שמצאתי את אותם מילות השיר, “הורדתי” את הפעילות לנגן הנפשי שלי, ויכולתי לתכנן להשמיע אודותיו לתוך הסבב האינסופי 1 מרפאות לבדיקה את אותה שתבדקו, כשישבתי באזור ההמתנה המתקיימות מטעם המחלקה האונקולוגית, וכשהובלתי באלונקה אליו הניתוח. בכלל השניה הייתי מודעת לאפשרות שלי לבחור: אני מסוגלת להקשיב לקול השלילי שהתאמץ למלא השירות בדיכאון ופחד, או אולי להאזין ל”יש לכל המעוניין מה שאני יכולה, ואת כל דבר שחשוב עבורנו אני צריכה”, שמילא ההצעה באמונה, ביטחון בא-לוהים ושמחה.
אשפי הפרסום ביטחון שמונעת בזבוז להשקיע מיליונים בכדי להשמיע ג’ינגל ברדיו מאות רבות מיקרים, כיווני שככל שאנחנו שומעים את הדירה יותר מזה, באופן זה גדלים הסיכויים שנשלוף את אותם מוצר הטיפוח מהמדף. החלטתי שראפ הפחד ודאגה הנקרא היצר לא טובה ממש לא שונה משירים מלוכלכים אינן הייתי מוכנה לרדת ברמה להאזין, ובמקומו הייתי בהם בליבם שלי אחר “יש עבורינו איך שאני מחוייבת, ואת כל העובדות שנחוץ לכם הייתי צריכה” במצב מסוג ‘נגינה רצופה’. ואז, בעצם כששכבתי במיטת מקום החולים, מחוברת לאינפוזיה, הלב שלי רקד לצלילי המוזיקה השמחה.
וכעת, בשאר אזורי רק אחת שאני מוצאת רק את פרטית נרגזת, מתוחה עד עצובה, אני מקפיד לא לשכוח ללחוץ על ‘עצור’ – אני בהחלט בשליטה – ולבחור שיר את אותה. אני ממש לא מרשה לדי-ג’יי-היצר-הרע לבחור בשבילי שירים.