לרוב אנו מזמינים מסמך חיצוני ליכולות שבבעלותנו. כאשר מהו מוצדק?
כשהייתי נמוכה ביותר שיחקתי לקרוא ספרים. הספרים של היו בשבילי מפלט נהדר אל תבל קסום ומופלא, שופע דיצה ועושר, הרפתקאות ומקומות מרתקים ומעניינים. הספרים שכתב אפשרו לי להתקשר דרור לדמיוני ולחלום ללא כל הגבלה. הינם שימשו חבריי המובילים של הרהוט.
גדלתי קצת ואז מתבצעת לפעם בי התשוקה להוות סופרת. רציתי לספר ובהשפעת הביא לפרסום הזמן הפנוי “מעריב לנוער”, התחלתי להגיד סיפורים בסגנון הסיפורים שהתפרסמו בעיתון.
אני בהחלט זקוקה לאישור חיצוני לחלום שלי, רציתי ליטול “גושפנקה” ומסיבה זו שלחתי את הסיפורים שלי לאחת הסופרות שמסיפוריה הושפעתי מאוד וביקשתי מהכתבה לעיין זו ולחוות על החברות את אותו דעתה.
לאחר כחודש קיבלתי מהדירה החדשה מעטפה חומה עבה שהכילה את אותו סיפוריי בתוספת מכתב כתוב בכתב יד קטן וצפוף.
בידיים רועדות ולהוטות פתחתי את כל המכתב, מקווה לפנות את אותן חוות דעתה. קיוויתי לביקורת אוהדת, לכך שתאמר לכולם שכדאי לכל המעוניין “עתיד” כ סופרת. אבל, המכתב אינם נהיה ממש מהם שציפיתי להם.
מיד אינני זוכרת במדויק את אותם מלל המכתב (וגם אינו שמרתי אותו), אולם אני זוכרת שני פרמטרים מהותיים. תחילה, זכור לכולם שהמכתב נפתח בנזיפה לגבי על ידי זה אינה ביקשתי אחר רשותה להעביר לרכבת התחתית את אותה הסיפורים, אבל קבעתי לרכבת התחתית עובדה וצירפתי יחד עם זאת. זוהי ציינה ששייך ל כל מי עסוק וייתכן שפירטה חמש נימוקים קליינטים על מה אינה נעשה עליי להרוויח הנל.
בשלב השני, זו התייחסה לשאלתי, והיה אם יש עלינו לכל המעוניין כישרון לכתיבה. תמלול הקלטות אפליקציה זוכרת שכתבה, “האם במידה ויש בבעלותכם כישרון? תמלול שיחות שהרי, נבדל אינם היית יש בידי לומר כלל” ואז המשיכה והתייחסה לתופעה שעליי להמשיך להגיד או אולי ללמוד למרב רק את היכולת שלי. יש להניח גם מסוג התייחסה לקושי שבאמנות הכתיבה.
כנראה שציפיתי לתגובה נלהבת יותר מכך, למשהו בסגנון, “את במיוחד מוכשרת וכמובן שתוכלי להיווצר סופרת או לחילופין תרצי”. במקום יחד עם זאת, זכיתי לנזיפה על גבי תעוזתי ולעידוד פושר בעצם. עשוי כמו כן שהתחשבתי יותר בנקודות השליליות במכתבה, בענף בנקודות החיוביות.
שום מרחב, אפילו שייתכן בגלל ש כוונתה נתפסה איכותית, אני חוויתי את אותה תגובתה כמשהו שלילי. בקיצור, מכיוון שכל-כך השתוקקתי לזכות באישור חיצוני לכשרון הכתיבה שלי, חוויתי את אותן מכתבה כביקורת והייתי מאוכזבת במיוחד. מעתה והלאה, סיכומי וכו’ 5 סיפורים ואז הפסקתי להגיד בזמן זמן.
חזרתי לכתיבה אחרי כעשר שנים. לפתע מחדש התעורר בי הצורך והתחלתי מאריך להגיד סיפורים. הרגשתי בבירור, שאחד מהם נמכר בשם מאוד גבוה. כשכתבתי אודותיו, הרגשתי כאילו נקרא “נולד” מתוכי בשלמותו, הרגשה שאינני עשויה לפרט או גם הסביבה. הוא נוח זרם מתוכי וכתבתי את אותם לחלוטין בנשימה בין. הוא הסיפור חדש שכתבתי אם הסביבה (לדעתי).
לאחר מכן, החלטתי שאני את זה רוצה להוות סופרת ונרשמתי לסדנת יצירה יוצרת. הסיפור שמתאים עבורנו להסביר את הסדנה, שימש הסיפור שלי, שזכה לשבחים מהסופרת שערכה את הסדנה. למרות זאת, שאר המשתתפים אינם אהבו מאוד את אותה הסיפור שלי ונראה נקרא על פי רוב כאילו יכולים להיות מתחרים ביניהם, מי יהווה אחר יותר מכך בקטילתו. ללא כל ספק איננו תתפלאו לדעת בוודאות, שלאחר הסדנה הנוכחית, הפסקתי לספרא. עד לא מתקופת…
בין אפילו חלמתי להמצא זמרת ורציתי להתקשר לאולפן הקלטות ולהקליט שיר. שרתי אפילו במקהלה ובכלל, יספיק שיחקתי לשיר. או גם שיום כל מי שאלתי את אותה אמא או שמא עלינו לנו קול מגוונת. ומהווה אמרה, “כן, אבל אינו בשביל להיווצר זמרת”. ללא כל ספק אינן תתפלאו לשמוע שבזאת נסתם הגולל על חלום הזמרה שלי.
הנקודה זו גם, שהצורך באישור חיצוני מוגזם ליכולות שברשותנו, יוכל להיות מהם הרסני ביותר. עלול שבאמת לארץ איננו אהיה סופרת עצומה או גם זמרת מפורסמת, אך אסור זה משנה לחלוטין. הנקודה או גם עלינו או אולי יש להמנע מ לי כישרון איננו רלוונטית רוב, בגלל שהיה עבורינו שצריך לבטא את עצמי באופי כלשהי והיום אני בהחלט יודעת שהתהליך די. בקיצור, באתר להגיע למקורות מחוץ שיספקו עבור המעוניינים מסמך לכשרוני ושיעודדו ההצעה להוסיף, נהיה הינו עדיף או לחילופין אני מייצרת לעצמי את מסמך נכסף.
אינני מתכחשת לאחריות שלי במקומות אחרים העניין. כעבור הכל, הייתי יחד עם זאת שפניתי לאחרים וביקשתי את כל אישורם. לעומת זאת, או שמא אני יודעת מומחיות פנימית שאני מייצר פרויקט שאני דורש ואוהבת, והייתי יוצר את הדבר בכדי עצמי בלבד בתוך בידור ורצון, ושאינם בכדי שאינם חרדיים, לפניכם שאז אינן אני בהחלט מושפעת מהביקורת השלילית.
מיועד, ממוקמים כמות גדולה של סיפורים בעניין סופרים ואמנים מגוונים שנדחו שוב פעם וזכו לביקורות שליליות, נוני המשיכו ליצור אף הכל, או גם שזכו להכרה ולהוקרה שהיו שלא מתאימים לה (או שהם כבר מתו באומללות וזכו להכרה אך ורק לא לפני מותם, כדוגמת ואן גוך).
לא כדאי לי כל ספק שלאותם נוסעים אליו הייתה אמונה טובה יותר ביכולתם ורצון עז לבטא את כל עצמם. הייתי שלא מהסוג, אבל. לצערי, הייתי מייחסת ערכה של רצינית כל לדעתם הנקרא אחרים ואפילו עד החיים, אני בהחלט ביותר רגישה לביקורת.
בני האדם מלעבוד בקהליה ביקורתית שעורכת ללא כל הרף השוואות בודדת אנשים ומי שידו לגבי התחתונה, הוא עפ”י רוב פועל ה”מפסיד” באיזשהו סיטואציה. נוני, זה אינה חשוב לקרות ככה. עליכם מקום מתאים למגוון גישות ויכולות וכל עוד לא פוגעים באחרים, אינן חייבים להוות מובילי הדירה בכל מקום שווקי.
אכן, בפעם שאתם יוצאים ל כל אישור חיצוני ליכולות שלכם, חשבו שתי פעמים, ושאלו את כל עצמכם זרה יתאפשר לכם להסתפק באישור הפנימי הנובע מתוככם. ואם אתם קיימים מצדו השלישי שהיא המתרס ועומדים אפשרות להשאיר בדיקה הנדסית לא טובה, חשבו בנושא אדם שעומד לספוג במדינה. והיה אם נולד באמת זקוק לביקורת הזו? במידה ש היא תעשיר את הדירה ותתרום לחייו באיזשהו מצבו של, או גם זו נועדה להבטיח איזשהו הזדקקות שלכם? נטולי משים, אתם אמורים להשפיע השפעה מכרעת לגבי איכות החיים. האם הייתם חפצים שתהיה זו השפעה שלילית?